חברים של ארז מנחילים את רוח ארז ומורשתו לתלמידים

דברים שנשאה אביבה בפני התלמידים

הארוע הזה והמיפגש איתכם התלמידים מאד מחמם את הלב השבור שלי.

האם ארז שמח מכך - בהיותו אדם צנוע מאד, היה רוצה להישאר אנונימי. ודאי היה אומר לי אמא, די עם השטויות שלך. אל תבזבזי זמן על פעילויות הנצחה. תמשיכו בחייכם, תמשיכו לחגוג את החיים.

אני מאמינה שמכל פעילויות ההנצחה היה בוחר בפעילות הזו כי היא משקפת את דרך חייו מגיל מאד צעיר לטייל ולטייל ולהדריך.

מקווה שנהניתם להשתתף במסלול החוויתי אותו יזמו, חברים של ארז מקורס טייס כמו שצקי, אבנר, גיי שהוא הבן של מנהל ביס הריאלי ונמצא כעת בחול, חברים מחוגי סיור כמו אורן וול, חברו לפעילות הברוכה מדריכים צעירים מחוגי סיור של הקק"ל עש אורי מימון וגם מדריכים ממכינת תבור מכינה קדם צבאית מנצרת.

לכולכם אני מודה כי הפעילות הזו בכרמל, בטבע, מבטאה את רוחו של ארז ואת אחת מאהבותיו הגדולות של ארז: לטייל בארץ ולהדריך.

כל השותפים למיפגש הזה מזכירים את עברו של ארז. ארז למד בביס ריאלי. כיתה ז למד באחוזה. וכאן משתתפים 2 כיתות ז מאחוזה.

לארז היה ראש פתוח ויצירתי ולכן משתתפים כיתות מהבי"ס הפתוח שמחנך לסקרנות וראש פתוח.

חוגי סיור משתתפים כי ארז היה חניך ומדריך ומכינת תבור הצטרפה ליוזמה כי ארז בהם השראה באישיותו, בתכונותיו ומעשיו ובמנהיגות הלא מתנשאת.

קצת אספר על ארז בגילאים שלכם. היה ילד מופנם, ביישן, ממעט בדיבור וחבר צמוד לאחיו אורן שהיה גדול ממנו בשנה. הכול עשו ביחד.

ארז ואורן בחרו להעביר את זמנם הפנוי בעיקר בפעילויות ספורטיביות ולא בצפייה בטלויזיה. כבר מהגיל שלכם הבינו אורן וארז שחבל על כל יום שחולף ללא עשייה. סקייטבורד, אופניים, שחייה, גלישת רוח וגלים, סנואובורד וסקי. טיפוס וסנפלינג.

השתתפו בחוגי שחייה בבריכת מכבי כבר מגיל חמש ואילך והשתתפו גם בנבחרת השחייה של מכבי ולכן היו היו אימונים בבריכה כמעט כל יום.

בגיל תשע עשר למדו לגלוש על גלשן רוח ובחטיבת ביניים עברו לגלוש בגלשן גלים.

בית הגידול של ארז זה חוגי סיור. מכתה ה' או ו' הצטרף ארז כחניך בחוגי סיור ע"ש אורי מימון והיום הם במסגרת קקל צפון. למען האמת אני הייתי זו שהבאתי את חוגי סיור לביס ריאלי.

ולאחר מכן היה למדריך בחוגי סיור ולמעשה מאז שנעשה למדריך היה מגיע הביתה בשעה עשר בלילה, כי הכין את הפעילויות לחניכים יחד עם גליה וגזר פלקטים ואביזרי המחשה כדי להדריך את החניכים.

הפעילות בחוגי סיור מאד תרמה לארז. וממליצה לכם להצטרף אליה אם אינכם פעילים בתנועת נוער כשלהי. שם ארז קבל מיומנויות שתרמו לו מאד בצבא ובאוניברסיטה. קבל משמעת נחישות תכנון לביצוע משימות. קבל כלים של הישרדות בשטח , של קריאת מפה לצורך ניווט בשטח ושל יכולת הדרכה בשבילי ארצנו.

איתמר חברו לחוגי סיור כתב לי: מתקופה זו זכור לי מקרה מרשים בטיול לאיזור מערות המסתור בשפלת יהודה. זה היה אחד הטיולים הראשונים בהם נשאנו את כל ציוד הטיול בן מספר ימים על גבינו וכבר בתחילת הטיול ניסינו לרדת בחבל דרך הפתח העליון של מערת פעמון. רובנו (ואני ביניהם) חששנו להתנסות ראשונים בירידה, אבל ארז דווקא הלך קדימה לנסות לרדת בעזרת החבל הדק, אולם מהר מאוד שמענו אותו צועק "אההההה" ואז קול פגיעה בקרקע. ארז החליק על החבל את כל הדרך למטה (מספר מטרים) ונפגע בקרסול. את המשך הטיול הוא צעד עם קיבוע ולא וויתר על שום חלק מהטיול שכלל הליכה של כ 10 קילומטרים ביום וזחילות במערות מסתור. הפציעה ממש לא ניכרה על תיפקודו.

כשארז היה בכתה ז' קבלנו במתנה חתולה ולא ידעתי איך לקחת אותה לווטרינר למתן חיסונים. מול ביס ריאלי יסודי היה אז וטרינר. ארז ניגש אליו והביא ממנו כלוב ואחכ לקח את החתולה בכלוב לבדו לרופא. ומאז אותו ביקור אצל הווטרינר ארז עבד אצל הווטרינר והיה לעוזר וטרינר אחת לשבוע ולמד לתת חיסונים.

מכיתה ט גם השתתפו בחוג לרכיבת אופניים שנקודת המיפגש הייתה באוניברסיטה ולשם רכבו מאחוזה ומשם חזרו בירידה לבד. וזה נודע לי רק אחרי מותו כי חשבתי, שהמדריך לוקח אותם עם האופניים מהבית לאוניברסיטה. לו ידעתי, לא הייתי מסכימה שיירדו באופנים מהאוניברסיטה.

החברים הטייסים סיפרו, שהייתה להם מסורת של טיולים אותה הוביל ארז ובכל חופשת פסח וסוכות היה מארגן טיול כשדואג ללוגיסטיקה. וטרח תמיד להתכונן עם מפות ואביזרי המחשה לתת להם הסברים על גיאולוגיה, ביולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה שקשורה לטיול. שצקי ספר לי כי הייתה לו שיטה לצמצם את הפסולת למינימום ולקחת אותה בתיק לבית.

גם כשחזר מקורס טיס לסופי שבוע מיד יצא לטייל עם חברתו דאז בגליל במקום להשלים שעות שינה.

הרבה דברים אפשר ללמוד מדרך ארז אך מפאת קוצר הזמן אקצר.

'דרך ארז' היא קודם כל ולדבר מעט ולעשות הרבה. ולנצל כל רגע מהחיים כי יום שעובר איננו חוזר.

הערכים שארז השאיר לנו בדרך חייו ,אהבה לטייל במשעולי ארצנו, סקרנות, וצימאון הדעת, התמודדות עם אתגרים, עבודת צוות ורעות.

אשמח אם תיקחו עימכם משהו ממורשת ארז.

ארוע כזה בורא את ארז ומביא את רוחו לעולמנו. אני שמחה שיש לכם הזדמנות להיחשף מעט לתכונות ולאופי ולעשייה שלו. נחישות יוצאת דופן, רצון להתנסות ולא לפחד מכשלונות, שילוב פעילויות ספורט מגוונות ובתוך החיים העמוסים.

אני אשמח אם השם ארז פלקסר יזכיר לכם שכדאי ואפשר לנצל כל רגע מהחיים ולתת משמעות לחיים כי לא נדע כמה זמן נקצב לנו.

אפשר ללמוד מדרך ארז גם שלא צריך לפחד להתנסות בדברים חדשים. וגם אם נכשלים לא מרימים ידיים, ממשיכים לנסות עד שמצליחים. זו הדרך לפתח החוסן האישי. לומדים ומתפתחים מכשלונות ומהצלחות. כל אחד צריך להאמין בעצמו ולא לחשוש לטעות. מכל כישלון וקושי רק מתחשלים. היה אומר לעצמו: זה המצב ועכשיו בוא נבין איך מתמודדים איתו.

הוא לא ידע לשיר כי היה זייפן, אך זה לא מנע ממנו מלנגן בגיטרה וללוות את חברתו שאהבה לשיר. לקח 2 שיעורים בגיטרה ואז התאמן והתאמן בכל הזדמנות עד שהצליח. העז לנסות לבשל והפך ממש לבשלן. גרו בדירה שכורה וצריך ריהוט. אספו מהרחוב ואז לימד עצמו לשפץ את הריהוט ואף בנה לבד בר ושולחן סלוני.

בתום השרות הצבאי נסע לטיול לאפריקה. מכיון שידע שירכוש רכב ויעבור בדרכים לא דרכים למד מכונאות בארץ.

ללמוד מארז להיות לשים את האגו בצד ולא לנהל פנקסנות.

אקס חברה כותבת פעם מישהו התנכל לארז ואני רתחתי מכעס. לאחר כמה ימים ראיתי, שהוא עוזר לו במשהו אחר. שאלתי את ארז איך הוא יכול להושיט יד לאדם, ששם לו רגל. ארז היה מופתע מעצם השאלה ואמר לי, שהוא לא מתייחס לאנשים באותו סרגל, שהם מתייחסים אליו (אני ממש זוכרת שאלה המילים שבהן השתמש).

ארז היה סבלני והיה מאוד מאוד קשה לעצבן אותו. הוא אמר לי פעם שעצבנות זו בחירה של האדם שמתעצבן. אפשר להגיד שעם כל סיטואציה הוא התמודד בשוויון נפש ומתוך בחירה חופשית לא להתעצבן ממצבים שבהם קשה להישאר אדישים.

לארז לא היו דרישות מאנשים והוא פעל באופן עצמאי מבלי לבקש עזרה, במקביל ארז תמיד העניק סיוע לאחרים. הייתה לו סבלנות אינסופית. לא משנה מה עשינו ואיפה תופסים אותו - הוא לוקח את אלה מהצופים, משחרר רכב של חבר שנתקע בלי מצבר, עונה לחיילת שלו שהייתה במצוקה. מלמד חילת לרכב על אופניים, מלמד חברים לגלוש. עושה הכל כמובן מאליו ולא מבקש דבר לעצמו.

ללמוד מארז לחפש את ההצלחה ולא את ההצטיינות והמקום הראשון. ללמוד מארז להתאמץ ולהנות מהדרך בהשגת מטרות ולהשיג מטרות לא על חשבון אחרים.

גידלתי ארבעה ילדים. שני צמדים אורן וארז ולאחר 5 שנים את אלון ואלה. אביהם זאביק נפטר באופן מפתיע, כשאלה בת 4 אלון בן 5 ארז בן 10 ואורן בן 11. בורכתי בילדים מופלאים, שהיה ממש כיף לגדל אותם. נהניתי מכל רגע עד היום הארור ב-12.3.2013.